פסק-דין בתיק ב"ל 31412-09-12

1.         בפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים לעניין אי כושר מיום 25.7.12 (להלן: "הוועדה"), אשר קבעה כי למערער, שלו 80% נכות רפואית, אי כושר חלקי בשיעור 74%.

2.         הוועדה התכנסה ודנה בעניינו של המערער מכוח פסק דינה של כב' השופטת איטה קציר בתיק ב"ל 33145-10-11, אשר קבע:

            "12.    מעיון בפרוטוקול הוועדה נשוא הערעור עולה, כי הוועדה הייתה ערה     למגבלותיו הרפואיות של המערער מכך כי המערער מוגבל בתנועות   עמוד שדרה צווארי ומותני, מוגבל בתנועות הכתף ומוגבל בשורש כף      היד כאשר נוכח האמור ציין המערער כי הוא מתקשה באחיזת כלי         עבודה בתחומו. עם זאת, במסגרת העבודות שהוצעו ע"י הוועדה   קובעת זו כי המערער מסוגל לבצע עבודות בתחום תיקוני חשמל בבית   ללא מאמצים פיסיים. לא ברור כיצד קביעתה זו של הוועדה לעניין        סוג של עבודה המוצעת על ידה עולות בקנה אחד עם המגבלות מהן          סובל    המערער בכתף, בעמוד שידרה צווארי ומותני לרבות המגבלה          בשורש כף היד המונעת ממנו לטענתו מלהחזיק כלי עבודה (קרי: כיצד    העבודה המוצעת עולה בקנה אחד עם המגבלה בשורש כף היד, האם     מדובר             בהצעה המצריכה החזקת כלי עבודה כגון מברג או בדומה לזה      והאם לא נדרשת הרמת היד והזזת כתף לשם ביצוע עבודה). בכך,   סבורים אנו כי נפל פגם בהחלטת הוועדה אשר לא הבהירה דיו את סוג             העבודה שהציעה למערער בשים לב למגבלות אלה אותן ציינה.

...

            14.       לאור האמור לעיל - הערעור מתקבל ומוחזר לוועדה על מנת שתנמק       באופן מפורט החלטתה בשים לב לאמור בסעיף 12 לעיל. "

3.         לטענת המשיב, הוועדה מילאה אחר פסק הדין.

הועדה קיבלה טענות המערער שלאור המגבלה הקיימת בשורש כף ידו אינו יכול לעבוד בעבודות חשמל או בחניון ובכך מילאה אחר פסק הדין.

לחילופין טוען המשיב, כי גם ההחלטה החדשה של הוועדה, כי המערער מסוגל לבצע עבודה במשרה חלקית, בישיבה ליד שולחן, הינה החלטה מפורטת ומבוססת שהביאה בחשבון את כל הקריטריונים לרבות גילו, השכלתו, עברו התעסוקתי והשפעת ליקוייו של המערער על יכולת עבודתו. בהחלטה זו לא נפל כל פגם משפטי.

            מוסיף המשיב וטוען, כי העובדה שהוועדה חזרה בה מקביעתה הקודמת בעניין יכולת תעסוקתו של המערער מעידה, כי אינה נעולה בדעתה ואינה נגועה במשוא פנים.

4.         לטענת המערער, הוועדה אומנם חזרה בה מקביעתה הקודמת לפיה מסוגל המערער לבצע עבודות בתחום תיקוני החשמל ובחניון אולם, שבה על קביעתה כי אי הכושר הינו בשיעור 74% וזאת, כאשר שיעור נכותו של המערער הינו 80% ונכות רפואית זו היא שצריכה לשמש נקודת המוצא לקביעת דרגת אי הכושר, אלא אם כן קיימת הצדקה לסטייה ממנה, סטייה שלא הוסברה בהחלטת הוועדה. 

קביעת הוועדה כי המערער "מסוגל לעבוד במשרה חלקית המתבצעת לרוב בישיבה ליד שולחן עבודה כגון: הרכבה מיון ואריזה של חפצים קטנים וקלים ליד שולחן עבודה או כל עבודה פשוטה אחרת בתנאים ובמגבלות שפורטו שאינה דורשת הכשרה מקצועית מכל סוג שהוא..." אינה תואמת למגבלותיו של המערער, במיוחד המגבלה בשורש כף היד.

הוועדה לא ציינה כי לקחה בחשבון ליקוי זה בקביעת סוג העבודה שנקבע על ידה, אף שהעובדות מצריכות הפעלת שורש כף היד באופן מתמיד.

לטענת המערער, הסיבה היחידה לקביעת דרגת אי כושר של 74% ולא 75% הינה מניעת קבלת קצבת נכות מלאה מהמערער.

הכרעה

5.         לאחר שעיינתי בפרוטוקולי הוועדות, בפסק הדין המחזיר ובטיעוני הצדדים, הנני בדעה כי דין הערעור להידחות.

6.         הוועדה שבה ועיינה בחו"ד הרופאים בתחום הקרדיולוגי, א.א.ג ואורתופדיה וממצאיהם לעניין כושר עבודתו של המערער כי אינו מסוגל לבצע עבודה גופנית הכרוכה במאמץ פיזי.

            הוועדה מציינת כי היא מביאה בחשבון את גילו, השכלתו, עברו התעסוקתי והשפעת הליקויים, כל אחד בנפרד והשפעה מצטברת של כולם גם יחד, על יכולת השתכרותו של המערער.

            הוועדה מציינת כי שוחחה עם המערער וב"כ ומפנה לסע' ג' לפרוטוקול שם נרשם כי המערער טוען שאינו מסוגל לבצע עבודות גופניות, וכי "מתקשה לקבל החלטה באשר לעבודה בישיבה ליד שולחן עבודה".

            בשקילת מכלול כל הגורמים מגיעה הוועדה למסקנה כי המערער מסוגל לבצע עבודה חלקית בישיבה ליד שולחן עבודה, ומביאה דוגמאות כגון הרכבה, מיון ואריזה של חפצים קטנים וקלים או כל עבודה פשוטה אחרת ליד שולחן שאינה דורשת הכשרה מקצועית.